חלק לא קטן מזמנה של הגננת מוקדש להתמודדות עם התנהגות אלימה ופתרון סכסוכים בין ילדים. מבין הסיבות הרבות לקונפליקטים, נעסוק בגורם סמוי וחשוב: המצב הגופני של הילד ובמיוחד "משק הנוזלים" שלו. כאשר פעולות חיוניות כשתייה ועיכול אינן מתקיימות כסדרן, כשהילד צמא, הילדה צריכה ל"התפנות" אבל התאפקה, כאשר זוהי שעת עייפות, גוברים מאד הסיכויים שיפרוץ סכסוך.
מקובל שהתאפקות היא סממן של בגרות ושליטה עצמית, אולם דחיית פעולות של התמלאות או התרוקנות מביאות בהדרגה את הגוף למצב של עקה (stress) ורגישות מוגברת לכל עירור קטנטן. כאשר נאסר על ילדים ללכת לשירותים או כשהם שרויים במשחק מהנה ו"שוכחים" לשתות או להתפנות גדל הסיכוי שתקרית קטנה תסלים להתפרצות חמורה. לפעמים כשלוקחים לשירותים ילד לאחר מריבה, אפשר לשמוע (במיוחד אצל בנים) עד כמה "הזרם חזק". הדבר נכון במיוחד כאשר הילד נקלע לסכסוך חריף והוא "לחוץ" לנצח בו או כשמדובר בילדים עם סף תסכול נמוך וקשיי התנהגות.
יואב (5.5) הוא ילד נבון מאד, שולט ברזי המחשב, מתבטא היטב בעל פה ובמפגשים (כשהוא לא לחוץ מדי) משתתף בשיחות ותורם לדיון. עם זאת, כל שינוי קל בסדר היום, אפילו מעבר מישיבה לתנועה מעורר אצלו אי שקט ותנועתיות יתר. הקושי "לזרום" עם השינויים גורם לו להסתבך בדחיפות ומכות והילדים יראו ממנו. כמה פעמים שמעה הגננת ילדים לוחשים אחד לשני: "בא לא נהיה לידו שלא ירביץ לנו". בעקבות תצפית שערכה הפסיכולוגית היא אבחנה הפרעת קשב שהתבטאה, בין השאר, גם בנטייה להתמיד בתנועות ומעשים גם כאשר כבר לא היו מותאמים לסיטואציה. ההתעלמות מדרישות חיצוניות ומגירויים פנימיים (ליקוי המכונה בספרות המקצועית "פרסברציה" ((Samuels, 1986) הביאה אותו להתאפקות ממושכת, עד שהתרחש "הפיצוץ". ההנחיה שניתנה לצוות הייתה להזכיר לו בתכיפות ובעדינות לגשת לשירותים, ואם חלה התפרצות לקחת אותו לשירותים.
ואכן, אותה אתנחתא של שטיפת פנים, שתייה והשתנה שינתה מיד את מצב רוחו, הוא נרגע והצליח להתרכז בביצוע המטלות שניתנו לו. כך גם פחתו התקריות האלימות בהן היה מעורב.
החינוך לניקיון נעשה בשנה השניה והשלישית לחיי הפעוט. ילדים בני 4 –5 כבר למדו לשלוט (לפחות בשעות היום) על שלפוחית השתן והם יודעים מתי ללכת לשירותים ואיך לנקות את עצמם. עם זאת, אין להם מספיק ידע אודות גופם וגם המודעות לתחושות הפיזיולוגיות הכרוכות בתפקודים אלה איננה מלאה. מצב זה מגביר תחושה של חוסר ודאות ושליטה לקויה על גופם.
כדי להמחיש, עבורנו המבוגרים, את הנושא מזווית שונה, ניזכר בנסיעות לחו"ל. כשנמצאים הרחק מהבית בביקור במקומות חדשים ולא מוכרים, כאשר השגרה מתחלפת בסדר יום מרגש ובלתי צפוי וכאשר השירותים פחות זמינים גובר הצורך להתאפק וקשה ליהנות מהטיול עצמו. לפתע עולה המודעות לפעולות פיזיולוגיות שבחיי יומיום כמעט איננו חושבים עליהם. בנוסף, אנו נאלצים להתחשב בתכנון הטיול לא רק באיזה מוזיאון או שמורת טבע נבקר, אלא גם היכן נוכל "להתפנות" וכמה זמן יהיה נחוץ להתאפק.
ילדים שבאים לגן, במיוחד בתחילת השנה, כמוהם כתיירים שטרם למדו להכיר את הסביבה והם אינם בטוחים האם התפקוד הפיזיולוגי יהיה תקין והאם חלילה לא יתרחשו תקלות. תקלות כרוכות ברגשות עזים (יותר מאשר הרבה התנהגויות של תוקפנות, חמדנות, הפרת הוראות של הורה וכו'), תחושה של אשמה בושה וגינוי עצמי. "פנצ'רים" מסמלים אובדן שליטה ונסיגה לשלב יותר מוקדם של הילדות, והרי כל ילד שואף לצמוח ולא לסגת.
כדי לסייע לילד להתפתח וכדי למנוע עימותים נחוץ להתחשב בסולם הצרכים שלו. מאסלאו (1970) הסביר שהצרכים האנושיים אינם שווי ערך אלא מדורגים עלפי חשיבות ועד שלא מתמלאים (לפחות בחלקם) הצרכים הביולוגיים הבסיסיים, לא יבוא תורם של מניעים פסיכולוגיים מורכבים להתגשם. בתחתית הפירמידה (אבל בראש סולם החשיבות) הוא ממקם את (א) הצרכים הפיזיולוגיים: רעב, צמא וכו'. מעליהם (ב) צרכים של בטחון – לחוש מוגן, בטוח ורחוק מסכנה. בשכבה הבאה (ג) צרכים של שייכות ואהבה ובהמשך (ד) הצורך לזכות בהערכה ובהישגים, (ה) הרצון לדעת לחקור ולהבין, (ו) צרכים הקשורים לאסתטיקה ויופי, ובשכבה העליונה (ז) צרכים הקשורים למימוש עצמי.
ברור אפוא שהחינוך למודעות גופנית, להרגלי אכילה ושתייה נכונים, לשיפור השליטה בעשיית צרכים חייבים לעמוד בראש מעייניה של הגננת בעבודתה עם הילדים. בלעדי אלה לא רק שהילדים יהיו חשופים יותר לאי נוחות גופנית, אלא גם עפ"י מאסלאו הם יתקדמו פחות בלמידה ובהתפתחות הרגשית.
בהקשר רחב יותר מציין גולמן (1996) שמוכנותם של ילדים לבית הספר תלויה בידע הבסיסי ביותר איך ללמוד. בין שבעת הרכיבים הראשיים שהוא מונה, הקשורים לאינטליגנציה הרגשית של הילד, ניתן למצוא שניים שהם רלוונטיים לענייננו: הביטחון - התחושה של שליטה ובקרה בגוף, בהתנהגות ובעולם מסביב. זו תחושת הילד כי סיכוייו להצליח בכל משימה שהוא מקבל גדולים מסיכויי הכישלון, ושהמבוגרים יושיטו יד מסייעת. וכן בקרה עצמית – היכולת לאפנן ולשלוט בפעולות בדרכים המותאמות לגיל; תחושה של בקרה פנימית. (עמ' 214).
כדי להדריך את הגננת בעבודתה, נתמקד בשלושה מצבים: (א) תחילת שנה. (ב) פעולות בשגרה. (ג) אירועים של סכסוכים ואלימות.
תחילת שנה
חשוב לכלול נושא זה במסגרת הפעולות הראשונות של תחילת שנת הלימודים:
(א) עורכים לילדים היכרות עם השירותים והכיורים ומעודדת ללכת לשירותים כשנחוץ ולשתות בכל עת. חיוני שהשירותים יהיו נקיים מאד ואסתטיים.
(ב) לילדי גן חובה ניתן להסביר באופן פשוט ובהיר כיצד פועלת מערכת העיכול ושלפוחית השתן. מומלץ להשתמש באיורים. את פעולת שלפוחית השתן אפשר להמחיש באמצעות ניפוח בלון. ילדים אוהבים להבין כיצד פועל גופם וזו גם ההזדמנות להסביר ולהדגיש את החשיבות שבהרגלי הניקיון. ניתן להסביר את הקשר בין התאפקות ובין מריבות.
(ג) שיחת הורים - ענייני "משק הנוזלים" הוא גם נושא לשיחה עם ההורים בתחילת שנת הלימודים. הורים שומרים סודות בעניין זה (ש"בורח", שנשאר לכלוך) והשיחה פותחת צוהר לעניין חשוב שלא נעים לדבר עליו. במקרים רבים ניגשות בסוף השיחה כמה אמהות ומספרות שלילדיהן יש בעיה בתחום זה ומבקשות את עזרת הגננת (שיזכירו לילד להתפנות ולוודא שיהיו בגן בגדים להחלפה).
בשגרה
סדר היום בגן בנוי מפעילות נמרצת שמתחלפת בזמנים של הרפיה, תוך התחשבות באיזון הפיזיולוגי. יש להקפיד על טקס הרחצה שהילדים ירחצו ידים, ישתו וילכו לשירותים לפני ארוחות. בתחילת המפגש ניתן להזכיר: "ילדים עכשיו הזמן להתפנות לשירותים וגם לשתות". חשוב שהילדים ידעו שמותר להם ללכת בכל עת לשירותים (למעט שעת המפגש). חשוב במיוחד לקיים "מסדר נוזלים" לקראת יציאה לטיול או הצגה. הפעולות האלה חיוניות לשמירת משק הגוף של הילדים, חוסכות מתחים ותסכולים, מצמצמות בעיות משמעת ומגדילות את טווח הריכוז.
כאשר הגננת רואה שילד "צריך" כדאי לרמוז לו בשקט לגשת לשירותים. לפעמים הילדים נמצאים בשיאה של פעילות נעימה (משחק, מסיבה) וצריך להזכיר להם באופן חביב ודיסקרטי להתפנות.
ישנם ילדים עם סממני עצירות. הם פוחדים שלא יצליחו לנגב כהלכה ויישאר עליהם לכלוך. הם זקוקים לסוג מיוחד של נייר טואלט ולפעמים גם לליווי של מבוגר כדי להשלים את התהליך. מומלץ שהגננת והסייעת יסכמו עם הילד באופן דיסקרטי כיצד הן יכולות לסייע לו ברכישת הרגלי ניקיון ועצמאות.
אוכל – כגננת, אני מאפשרת לילדים להביא מוצרי חלב (וכפית), סלט, ביצה קשה. זאת כדי לחנך שניתן ורצוי לאכול משהו אחר זולת הפיתה עם ממרח השוקולד. סדר היום כולל שתי הפסקות אוכל – האחת בשעה עשר (ארוחת בוקר) והשניה בשעה 12 (הפסקת פרי). חשוב לא לדחוס את הכל בארוחה אחת וגם להפריד בין אבות המזון. הפסקת הפרי עוזרת להוסיף סוכרים ואנרגיה לילדים שהתעייפו ומהווה גם אקט חברתי נחמד.
שתייה – אנו חיים במדינה חמה עם מעט הרגלים ומודעות לחשיבות השתייה ולפעמים ילדים מגיעים, בלי להרגיש, למצבים של כמעט התייבשות. ישנם ילדים שנמנעים משתייה בגן מחשש שהספלים לא נקיים ומחשש להדבקות במחלות חורף. כדי לטפל בכך, ניתן לבקש מההורים לשלוח בקבוק שתייה אישי, אותו ימלא הילד בעצמו. כך גם ניתן לדעת ולפקח האם וכמה הילד שתה.
לילדים אנרגטיים שלא אוכלים כל כך טוב ניתן להוסיף תרכיז (סוכר) לשתייה. ועוד הערה אחת, לפעמים נחוץ ללוות ילדים עם הרגלים לקויים לשירותים ולוודא שהם אכן שתו או התפנו.
טיפול בסכסוכים
*כדי להרגיע ילדים שרבו אפשר לקחת אותם לשירותים או לשלוח לשתות מים ולשטוף פנים ורק אחר כך לברר מה קרה. עצם פעולת השתייה מסייעת להם להירגע ויוצרת חיץ בין פעולה אחת לאחרת. בהמשך יכולה הגננת לערוך "שיחת משמעת" (יריב, 1996) בה מבררים מה קרה, מסייעים לילד לקחת אחריות להתנהגותו ופותרים את הבעיה ביחד אתו על מנת למנוע הישנות אירוע כזה בעתיד.
* לבנות שמתנהגות באופן פרוע ותוקפני יכולה הגננת למרוח את הידיים והפנים בקרם לחות ריחני. הילדות אוהבות את המגע המרגיע והטיפוח האישי.
* עבודות ניקיון וסידור הגן (הזזת שולחנות, סידור שולחן לארוחה וכו') הן פעולות מאד מרגיעות. ניתן לשלוח ב"שעת חצר" את הילדים התוססים עם מגבים וסמרטוטים לנקות איזו פינה בגן. מכיוון שמדובר בפעולות שמזוהות עם עבודות של מבוגרים, הילדים חשים עצמם חשובים כשהם מקרצפים את הרצפה (לא לשכוח לשפוך סבון לדלי, זה מגביר את הכיף, ולא לשכוח גם שיש סכנת החלקה).
מקובל שצבעים וציור הם אמצעים טובים לביטוי רגשי אבל ישנם ילדים שמתקשים להתארגן עם ציורים אך נהנים לעסוק בניקיון. פעולות כאלה עשויות להועיל לילדים עם הפרעות התנהגות ואי שקט.
השירותים
בישראל בונים מוסדות חינוך יפים ורק השירותים יוצאים קטנים ולא נוחים, ללא מקום לפיסת אינטימיות (והרי גם המלך הולך לשם לבדו). בבתי ספר וגנים רבים אין די יחידות שירותים וכיורים. לוקח הרבה זמן עד שכל הילדים גומרים להסתדר. ילדים מוטרדים מכך שחבריהם עומדים יחד אתם בתור לשירותים, מציצים, מקשיבים ואין תחושת אינטימיות ופרטיות. ישנם פעוטים, במיוחד בגני טרום חובה, שזה עתה עזבו את הבית והשירותים בגן נשארים עבורם במשך זמן רב "ארץ אויב". הם מתאפקים, וכך נוצרת עצירות (שהיא בעיה בפני עצמה) או ש"בורח להם".
משום שיש בגן הרבה ילדים, שחלקם עוד לא שולט כהלכה בעשיית צרכים, לא תמיד השירותים בגנים נקיים דיים. גם כאשר הסייעת מנקה כמה פעמים ביום והרצפה נקייה, נודף לעיתים ריח לא נעים.
משום שהנושא הלא-אסתטי-הזה אינו עומד בראש מעייניהם של אנשי משרד החינוך, הרשויות המקומיות וארגוני ההורים, ראוי להערכה שר החינוך פרופ' אמנון רובינשטיין, אשר בדבריו לפתיחת שנה"ל תשנ"ו קבע:
"על הנהלת בית הספר מוטלת החובה לעשות כל אשר ביכולתה כדי לדאוג למינימום ההכרחי ללימודים תקינים: בלי שירותים נקיים, נייר טואלט, סבון ומגבות נייר, אין בעיני בית הספר ראוי לשמו. אנו מטילים על ההורים חובה לשלוח את ילדיהם לבתי הספר שאנו קבענו עבורם. בצד חובה זו יש להורים זכות שילדיהם ישהו במשך שעות הלימודים במקום תרבותי, ורבים מהשירותים בבתי הספר שלנו אינם מקיימים תנאי זה.
אני פונה השנה אל כל מנהל ומנהלת במערכת החינוך: אנא ראו עניין זה כעניין חיוני וחינוכי ממדרגה ראשונה. שירותים לא תקינים הם גם מסר חינוכי שלילי: בגללם נוצרת אצל תלמידינו מגיל צעיר ביותר, ההבחנה הפסולה בין רשות הפרט הנקייה ובין רשות הציבור המזוהמת".
בתקופה בה מפגשי גננות והשתלמויות מוקדשים לנושאים אופנתיים כאוריינות ויישומי מחשב בגן, הגיע הזמן להפנות חזרה את המבט גם אל הצרכים הבסיסיים של הילד. התמלאות והתרוקנות אולי אינם נושאים "אטרקטיביים" אך הם קודמים בחשיבותם לכל דיון על המזון הרוחני שהילד מקבל בגן. אנו סבורים שפיתוח דפוסי התייחסות מקצועית ורגישה של הגננת אל "מאזן הנוזלים" של הילדים עשויה לצמצם בעיות התנהגות רבות.
גולמן, ד. (1997) אינטליגנציה רגשית. הוצאת מטר. תל אביב.
יריב, א. (1996) שיחת משמעת. רכס – פרוייקטים חינוכיים. אבן-יהודה.
Maslow, A. H. (1970). Motivation and personality (2 ed.). New York: Harper & Row.
Samuels, S. (1986). Disturbed exceptional children. New York: Human Science Press.
מרים ברמן. גננת בכרמיאל.
אליעזר יריב. פסיכולוג חינוכי מומחה. השירות הפסיכולוגי חינוכי בקריית מוצקין.
תכנון השירותים בבי"ס חדש (תיבה)
כאשר מתכננים בי"ס חדש או עורכים שיפוץ מקיף במבנה ישן כדאי להתחשב בכמה עקרונות לשיפור איכות החיים.
א. יש לבנות מספר רב של יחידות ולמקם אותן בכל חלקי הבניין. חשוב שיהיו שירותים בכל קומה ובמרחקים לא גדולים מהכיתות. כך יקטן מרחק ההליכה ותמנע תופעה של "טיילת" במהלך השיעורים.
ב. רצוי שכל יחידת שירותים תכלול שני תאים בלבד וחדר כניסה קטן בו מותקן כיור, מראה, סבוניה ומפזר חום לייבוש ידים (או מתקן עם ניירות). תכנון כזה יאפשר לילדים להיכנס ולצאת בנוחיות ובפרטיות.
ג. רצוי שכל יחידה כזו תמוקם לאורך או בקצה מסדרון ראשי, כך שתהיה נגישה וקרובה אל העין. כך לא יהפכו השירותים ל"חצר אחורית".
ד. יש להפריד כמובן בין שירותי הבנים והבנות ולסמן זאת באופן בולט (לא, אין צורך לצבוע דלתות בתכלת וורוד). בלחץ שדולת הנשים התקבל בכנסת בתשנ"ה תיקון (מס' 40) לחוק התכנון והבניה לפיו יש להקצות מספר כפול של יחידות שירותים לבנות.
ה. חשוב שכל תא יהיה מבודד, כולל התקרה, עם חלון קטן הפונה החוצה (לתאורה, אוורור ולשיפור ההרגשה במקום קטן וסגור).
ו. יש להקפיד על שימוש בחומרים וציוד (אסלות, חרסינות, דלתות, ברזים וכו') חזקים, עמידים ונאים בצורתם. לא לחסוך! כך יגבר יחס של כבוד למקום ויקטן הבלאי.
